בהרצאה שנשא במכון מנדל למנהיגות אמר פרופ' ויינברג מאוניברסיטת סטנפורד, שכיהן כיו"ר ועדת המועצה להשכלה גבוהה לבחינת בתי הספר לחינוך בישראל, שעל חוקרי החינוך בארץ לתת את הדעת על סוגיות חשובות ומוזנחות: בחינות הבגרות וקיומן בפועל של ארבע מערכות חינוך נפרדות בישראל.
ועדת הביקורת שמונתה על-ידי המל"ג ביקרה בכל שמונת המוסדות האקדמיים שיש בהם בתי ספר להוראה, נפגשה עם מנהלים, מורים וסטודנטים, וחיברה דוח שלדברי ויינברג התמקד בסוגיות האלה:
- מטרת המחקר. "האם אנחנו שואלים את עצמנו אם המחקר בר-יישום? האם מהמדגם שאנו בוחרים לצורך המחקר אפשר להכליל על השטח שאנו חיים בו?" שאל ויינברג. "נדמה שהשאלה האמיתית שהחוקרים שואלים את עצמם היא האם הם מפרסמים מספיק והאם כתבי העת שהם מפרסמים בהם מכובדים מספיק".
- היחס בין מה שמתרחש בין כותלי בתי הספר להוראה ובין מה שקורה בשטח. "אם החוקרים מקבלים מימון למחקריהם ממשלמי המסים, וסבורים שבתוך בתי הספר לחינוך קורה משהו מועיל", אמר ויינברג, "אסור להם להתחבא בכתבי עת לא רלוונטיים. זו הפקרות מקצועית ממדרגה ראשונה".
"הצבת מחיצה בין המקום שבו מציגים וחוקרים את הדיסציפלינות ברמה הגבוהה ביותר, ובין המקום שבו מכשירים מורים בפועל – מחיצה כזאת היא בכייה לדורות... תפקידו של בית הספר לחינוך באוניברסיטה חייב לשרת שני אדונים: המחקר, כי אחרת אין לו זכות קיום באוניברסיטה, ועם זאת, מי שעוסק בחינוך חייב לחוש את המחויבות לחברה".
"כל אדם מן היישוב", אמר ויינברג, "יודע שבחינות הבגרות מכתיבות את אופיו של החינוך בישראל: הן את חומר הלימוד, הן את אופי הלימוד. בחינות הבגרות הן סוגיה המדירה שינה מעיניהם של מורים ושל תלמידים כאחד. ואולם, באקדמיה לא מגלים בנושא זה שום עניין, ולחוקרים נראה נושא זה כ'לא מכובד' מספיק ולא מושך מספיק עבור כתבי עת".
חברי ועדת הביקורת המליצו בדוח להקים ועדה שבה יהיו חברים כל בעלי העניין בתחום המחקר בחינוך והכשרת המורים, ואשר תיתן את הדעת על סוגיות חשובות ומוזנחות: בחינות הבגרות, לקויי למידה, חינוך מיוחד, ו"קיומן של ארבע מערכות חינוך שונות, שכל אחת מהן מציירת אזרח אידאלי שונה".
"בישראל אין מחסור בכישרון", מסכם הדוח, "אבל השיטה לקויה – מדיניות משרד החינוך, סדר העדיפויות, שיטות התקצוב. הדבר גורם לכך שפקולטות רבות מחפשות יעדים קצרי טווח, ומזניחות בעיות יסוד בתחום החינוך".
