10 צמדים של חברי סגל אקדמי (סה"כ 20 עמיתות ועמיתים) המובילים תוכניות הכשרה להוראה ב-10 מוסדות אקדמיים – מכללות ואוניברסיטאות – בישראל. למה בצמד? לסוכן שינוי בודד יש יכולת מוגבלת לייצר השפעה רחבה במוסד אקדמי גדול המאופיין בחסמים גבוהים לשינוי. על כן, התוכנית ממיינת ומקבלת צמדים של עמיתים, במרבית המקרים מאותו מוסד אקדמי, החולקים חזון משותף, להט ושאיפה לשינוי.
משך התוכנית שנה וחצי, מספטמבר עד פברואר בשנה העוקבת. התוכנית מסתכמת ל-42 ימים, הפרוסים על פני שלושה סמסטרים וכוללים ימי למידה במכון מנדל למנהיגות בירושלים (ימי רביעי) וחמישה סמינרים מרוכזים הכוללים לינה. במקביל לימי הלמידה, מתקיימים תהליכי ליווי אישיים בתחומי היזמות והמחקר.
מתווים מנחים חדשים להכשרה להוראה
במרץ 2021 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה את המלצות ועדת ודמני-ענבר, אשר גיבשה מתווה חדש להכשרה להוראה. המתווה החדש מציע חידושים ושינויים בכמה תחומים הנוגעים להכשרת עובדי הוראה, הן במכללות האקדמיות לחינוך והן באוניברסיטאות, כגון: הגברת האחריות והאוטונומיה האקדמית של המוסדות המכשירים, בניית הכשרה הדרגתית מעמיקה ומתמשכת לתואר שני, הרחבה ניכרת של שעות ההכשרה הקלינית ועוד.
תהליכי מיזוג ומעבר לות"ת
בשנת 2015 חתמו משרד החינוך, המל"ג והות"ת על מתווה המסדיר את המעבר של המכללות האקדמיות להוראה מתקצוב משרד החינוך לתקצוב ות"ת בתוך שבע שנים. כחלק מתהליך המעבר, המל"ג מעודדת מיזוג של מוסדות אקדמיים, אשר נראה בשטח מדי שנה. תהליכי המיזוג מסמנים מדרגה נוספת בתהליכי האקדמיזציה של המכללות לחינוך, והם מעלים חשש לנסיגה במרכזיותן של זירת ההכשרה בכלל ושל ההתנסות המעשית בפרט, במרחבי המוסדות להשכלה גבוהה.
תהליכי שינוי פדגוגיים במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה
מגפת הקורונה האיצה תהליכי שינוי פדגוגיים של חידוש וגיוון דרכי ההוראה בבית הספר תוך שילוב אמצעי הוראה טכנולוגיים. שינויים אלו מגבירים את הצורך במורים יצירתיים וחדשניים, ולכן יש צורך בהכשרה מעודכנת שתצמיח את פרחי ההוראה כסוכני שינוי של דרכי ההוראה והלמידה המסורתיות. המעבר של חלק ניכר מההוראה לזירה המקוונת היא הזדמנות לתמורה מהותית בדרכי ההוראה מחד, אך גם אתגר עצום מאידך. לצד זאת, וכחלק ממגמות עולמיות, המל"ג מקדמת את תפיסת "הקמפוס החדש", המתאפיין בחדשנות בדרכי הוראה ומחקר בעולם הרחב של ההשכלה הגבוהה ובעיבוי הקשרים בין המוסדות האקדמיים ובין החברה והקהילה על אתגריה.
המחסור במורים במערכת החינוך
בשנים האחרונות הולך ומחריף משבר המחסור במורים במערכת החינוך בישראל וגם במדינות רבות בעולם, והוא מורגש ביתר שאת בעקבות מגפת הקורונה. המשבר כרוך בסוגיות מערכתיות רחבות, בהן מעמד המורים ושכר המורים, וכן בגודל האתגרים שהמורים החדשים פוגשים עם סיום תקופת ההכשרה והמעבר לעבודה הסדירה בבתי הספר ובגנים. המשבר מתבטא בקושי מתעצם של מנהלי בתי הספר לאתר מורים חדשים ולאייש משרות הוראה נדרשות, ומוביל לתופעות רחבות של שיבוץ מורים להוראת מקצועות שלא הוכשרו להם.
בכל הנוגע למוסדות הכשרת המורים, המשבר מתבטא ביתר שאת באתגרי האיתור והיקף ההרשמה של סטודנטים חדשים למקצוע, בהתאמות לפרופיל משתנה של הסטודנטים הבוחרים בהוראה כמקצוע, בכובד האחריות להכשיר מורים במציאות שבה הביקוש גובר על ההיצע, ובשאלה כיצד לצייד אותם בתפיסות, במיומנות, בכלים המקצועיים ובחוסן הנדרשים לשם התמדה ושגשוג במקצוע לטווח ארוך.
אתגרי המנהיגות באקדמיה
השדה האקדמי מאופיין בכמה אתגרים ייחודיים המקרינים על יכולתם של מנהיגים להוביל תהליכי שינוי אפקטיביים. ראשית, קיים מתח מובנה בין הפרקטיקה של מקצוע ההוראה ובין תהליכים גוברים של אקדמיזציה ושימת דגש על לימודי תאוריה. מתח זה מקשה על התוויית דרך ברמה האסטרטגית ועל מיקוד המשאבים של מוסדות ההכשרה. שנית, קיים פער בין תהליכי המיון וההכשרה של בעלי תפקידים באקדמיה, הממוקדים לרוב במחקר, ובין המיומנויות הנדרשות ליזמות ולהובלת שינויים ארגוניים הנדרשים במערכת.
לבסוף, המוסדות האקדמיים מאופיינים בחסמים גבוהים לשינוי: תחרות גבוהה על סטודנטים, רגולציה כבדה, אוטונומיה נמוכה ומנגנונים ארגוניים שמרניים באופיים, המקשים מטבע הדברים על מנהיגים להוביל תהליכי שינוי משמעותיים ובני-קיימא.
