"המחשבה על טקסים מעוררת אצלי כל מיני שאלות: מה התפקיד? בשביל מה? האם זו התכלית? האם זה רק אמצעי בדרך להשגת התכלית?", כך פתח
תא''ל אבנר פז-צוק, קצין החינוך והנוער הראשי בצה"ל, את דברי הברכה שלו
בבימת מנדלהרביעית לשנת הלימודים הנוכחית
"מתי ׳תם הטקס׳? - על טקסים ומשמעותם בצה״ל" שנערכה במכון מנדל ב-26 במאי 2014. את הערב הכינו עמיתי
תכנית מנדל למנהיגות חינוכית בצה''ל – 20 קצינים מדרגת ר"סן עד סא"ל העוסקים בתכנית בפיתוח מנהיגות חינוכית.
את הבימה פתח
ד"ר אלי גוטליב, מנהל מכון מנדל למנהיגות, בדברי ברכה טקסיים שהיו בעצם מטה-אנליזה של דברי פתיחה במעמדים דומים.
"היבט מרכזי של מנהיגות בעיניי הוא אחריות", אמרה
ד"ר חוה
שיין, מנהלת תכנית מנדל למנהיגות בצה"ל. "מה פירוש הדבר בהקשר של טקסים? אולי שצריך להתערב בטקס מקובל ולבחון אם אפשר לשנות אותו? או שצריך לברור את המילים שאתה אומר בו? ... הערב הזה רוצה לומר שאפשר וצריך להתייחס לטקסים כאל הזדמנות חינוכית, ובעיקר, שנכון וכדאי לשים לב לדברים שאנו עוברים לידם, כמו טקסים, ושאנחנו חייבים לשים לב אליהם אם אנו אלה שמארגנים אותם".
הראל סטנטון, צלם כתב העת "מסע אחר" הציג טקסים מסוג אחר: טקסים בעלי אפי דתי-מיסטי שצילם טקס הדרווישים המחוללים בעיר קוניה שבטורקיה, וטקס שבת האור הנערך בסיום חג הפסחא בכנסיית הקבר בירושלים. לדבריו, הדבר המעניין בטקסים הוא "המתחים הבלתי אפשריים בין הטקס שצריך לשרת את הכלל ולשאת מסר קבוצתי, ומצד שני לתת מקום לפרט, וכן המתח בין הצורך של הטקס לשמר מסורת, ובין הצורך ליצור בכל פעם משהו שונה ומרגש".
רס״ן סמואל בומנדיל, קצין החינוך של פיקוד צפון, הציג את תפיסתו בשאלה כיצד שומרים על אינטימיות בטקס, בעידן של אובדן אינטימיות, וכיצד נמנעים מהיגררות לקיטש ול"עודף מתיקות". "טקס", אמר במונדיל, הוא "יצירת אמנות שהוכנסה לתוך קופסה קשה..."
לאחר מכן כך התפצלו המשתתפים לקבוצות, ובהן התקיימו דיונים על היבטים שונים של טקסים:
מהי הכנה לטקס? מה קורה אחרי הטקס? מדוע אנו שבים והולכים לטקסים? ומה משמעותם של טקסי הצטיינות? במושבים הציגו עמיתי תכנית מנדל למנהיגות בצה"ל רעיונות ויוזמות שעלו בתהליך הלמידה שעברו – תהליך לימוד עיוני על אודות טקסים בכלל ובצה"ל בפרט.
