פרופ' (אמריטוס) יצחק גל-נור, עמית בכיר במכון ון-ליר ונציב שירות המדינה לשעבר, המשמש ראש צוות המומחים של המחאה בנושא המנהל הציבורי, הציג את הסוגיה שבכותרת והשיב לשאלות.
את המפגש הנחתה
ד"ר ורדה שיפר, נשיאת קרן מנדל-ישראל.
"שירות המדינה בישראל לא השתנה לאורך השנים באופן מהותי, ולא נערכה בו מעולם רפורמה מסודרת" טוען פרופ' גל-נור ומוסיף כי לא נבדקה השפעתה של מדיניות הקטנת שירות המדינה וצמצום אחריות המדינה בתחומי החברה והכלכלה, לא ברמה הספציפית ולא במישור הכולל.
מאמצע שנות השמונים מתנהלת בעקביות רפורמה משמעותית הקרויה מדיניות ההפרטה. אליה נלוות התפיסה כי אמת המידה הכלכלית היא השיקול הבלעדי לצעד זה. אך האם היעילות הכלכלית נכונה תמיד? גל-נור מונה מספר דוגמאות בהן לא היתה יעילות כלכלית בהכרח ולמרות זאת התקיימה רפורמה של הפרטה. אין אפוא התנגדות ליעילות כלכלית בפני עצמה אך הליקוי מתעורר, כאשר היעילות הכלכלית נתפסת כנכונה תמיד או אף כערך העומד בפני עצמו ללא שיקולים נוספים.
פרופ' גל-נור העלה כמה פתרונות שמבוססים על ועדות שהתקיימו בקיץ האחרון בתגובה למחאה החברתית. "חובת ההוכחה בדבר הצורך בהפרטה היא תמיד על המשנים, כך הדבר גם בהלאמה. על המשנים להוכיח שהצעתם תביא לשיפור הקיים. הממשלה צריכה להחליט איזה מוצר ציבורי דורש הפרטה, לקיים זאת בשקיפות מלאה ובליווי חוות דעת כלכלית מפורטת של המשרד הרלוונטי ולא של משרד האוצר".
גל-נור מזכיר בדבריו את הפגיעה בעובדים שגוררת עמה ההפרטה ומסכם כי "אסור להניח אוטומטית שהפרטה זה טוב".
פרופ' יצחק גל-נור
אחריות המדינה וגבולות ההפרטה
