האם חייבים לכתוב כדי להנהיג?

בימת מנדל רשום חתום וסתום עסקה בעדויות ובהרהורים על כתיבה בעבודתם של הרופא, הפסיכולוג והמשפטן. היא ביקשה לבחון כיצד באות לידי ביטוי ההזדמנויות והסכנות שבפעולת הכתיבה בהתמודדותם של בעלי מקצוע אלו עם המורכבות האינסופית שהיא חלק מעבודתם היומיומית.

"מטרתו של המפגש הזה היא לפרוץ את גבולות השיח, את גבולות הלמידה", אמר ד"ר אלי גוטליב, מנהל מכון מנדל למנהיגות וסגן נשיא קרן מנדל-ישראל בפתיחת המפגש. "הכתיבה מאפשרת לנו להתבונן בנו, בעצמנו, באופן שאינו אפשרי בשום דרך אחרת".

"העידן המודרני, של תקשורת בלתי ישירה בין בני אדם, המתֻווכת בהודעות טקסט ובסמלים, והמגמה לומר הכול בפחות מילים, יוצרים אתגר גדול עוד יותר בפני כל מי שכותב כיום. הוא מורגש במיוחד אצל מי שצריכים את השפה כדי לתפקד, ובהם מי שעוסקים במקצועות לשיפור האדם – חינוך, רפואה, פסיכולוגיה, משפטים ועוד", אמר ד"ר דניאל מרום, ראש תחום פיתוח פדגוגיה והנחיה במכון מנדל למנהיגות, ומארגן המפגש. "האם אנחנו, המבקשים להנהיג במקצועות הללו, יכולים להרשות לעצמנו לוותר בקלות כזאת על הכתיבה? הרי כדי להנהיג, אנו זקוקים לכתוב קודם כל עבור עצמנו, אך גם עבור נמעני העשייה שלנו, שותפינו למקצוע, ואף לציבור הרחב, האחראי לקביעת המשאבים והגבולות של עבודתנו", אמר.

המפגש, שנערך בתחילת מאי, התבסס על ראיונות שקיימו עמיתים מבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית עם בעלי מקצועות שהכתיבה היא חלק מעבו​​דתם. ד"ר שגית ארבל-אלון, מומחית לגניקולוגיה אונקולוגית מבית החולים הדסה עין כרם, ומשוררת, שוחחה עם שרון מלכי, עמיתת מחזור כ"ג בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. "רפואה לפני הכול, כמו גם שירה, היא סוג של הקשבה", אמרה ד"ר ארבל-אלון. "אתה קודם כול צריך להקשיב... כתיבה היא אותו דבר. היא קודם כל הקשבה, וקריאה, הרבה לפני שאתה כותב מילה".

בריאיון השני ראיין גיש עמית, עמית מחז​ור כ"ב, את ד"ר ערן רולניק, פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר, שתיאר את חשיבות הכתיבה בעבודתו של פרויד: "הוא כתב כדי לחשוב, הוא כתב כדי להרגיש, הוא כתב כדי לדעת מה הוא שח". כמו כן, כמתרגמם לעברית של כתבי פרויד, טען רולניק כי קריאה בכתבי פרויד – דבר הכרחי לכל פסיכואנליטיקאי – דורשת פעולה הדומה לתרגום, אשר בה הקורא בעצם כותב מחדש את מה שפרויד כתב בשפתו.

בריאיון השלישי שוחחו פרופ' אריאל הירשפלד, מחברי הסגל של מכון מנדל למנהיגות, ושופט בית המשפט העליון צבי זילברטל. השופט זילברטל סקר את מאפייניה של הכתיבה המשפטית ומנה את "נמעניהם" של פסקי הדין. לדברי זילבטרל, הנמען החשוב ביותר הוא... השופט עצמו: "עד שאני לא כותב את הדברים, אינני יכול לגבש את דעתי. תהליך הכתיבה הוא שמאפשר לי לגבש את ההנמקה הנכונה... הכתיבה היא כלי עבודה הכרחי, והדרך היחידה להביא לתוצאה סופית, המשתנה תוך כדי כתיבה".

לצפיה בשיחה​

בין הראיונות הנחה המשורר יונדב קפלון, המנחה זה שנים קורס כתיבה יוצרת במכון מנדל למנהיגות, תרגילי כתיבה עם הנוכחים, ובהם התבקשו להביע בפורמטים שונים​​ – במסרון, בשיר הייקו ובפסק דין חד-משפטי – תחושות שעלו בהם תוך כדי המפגש. קפלון סיים את הערב בהקראת שיר שכתב ריינר מריה רילקה על הכתיבה.

​

המשורר יונדב קפלון: "עזים במילים בודדות"

​​"כתיבה היא קודם כל הקשבה."
​​​ד"ר שגית ארבל-אלון ושרון מלכי