מה הקשר בין תרבות למנהיגות – מה בין גיבורי תרבות לבין מנהיגות? ומה בין גיבורי תרבות למנהיגות פורצת דרך? בשאלות אלו עסקה בימת מנדל
מנהיגות בתרבות: יוצרים במבחן ההשפעה שהתקיימה במכון ב-28 בנובמבר בהשתתפות התסריטאית והבמאית
אבתסאם מראענה-מנוחין, המשוררת
סיון הר-שפי, השחקן והבמאי
שמואל עצמון, מייסד תיאטרון יידישפיל והשחקן, הבמאי והמחזאי
עודד קוטלר.
"בחיי נתקלתי בשני סוגים – אנשים שניהלו היטב מסגרות תרבות מוסדיות נתמכות, שכפו עליהם להיות נאמנים למשהו, ופגשתי גם את האנשים שנמנעו מהכפייה המוסדית, ושילמו מחיר יקר בחיי היום יום שלהם. קשה יותר הזן השלישי: להיות חלק מהממסד, ולהיאבק בו באותו זמן. זו בעיניי מנהיגות", אמר עודד קוטלר.
בחלקו הראשון של המפגש הציגו היוצרים, במושבים מקבילים, תובנות ודעות מניסיונם האישי ודנו עם הנוכחים על יצירותיהם, על בחירותיהם האמנותיות ועל מקורות ההשראה שלהם. בחלקו השני של המפגש התקיים רב-שיח על מקומם ותפקידם של היוצרים בחברה הישראלית – המעורבות החברתית והפוליטית שלהם ויכולתה של היצירה לחולל שינוים חברתיים.
סיון הר שפי, עודד קוטלר, ד"ר אימן אגבאריה, אבתסאם מראענה מנוחין ושמואל עצמון
סיון הר שפי: "אני רחוקה מהמוסד של גיבורת תרבות, וגם איני מנהיגת תרבות... המושג 'גיבורת תרבות' הוא בדיוק הקצה המנוגד למה שאני רוצה להביא. החיפוש אחרי גיבורי תרבות הוא אולי האסון של התרבות, יש בו משהו שמשאיר את צרכני התרבות פסיביים – יש מישהו שעושה משהו בשבילנו. בעיניי תרבות צריכה לעשות בדיוק ההפך: להוציא אדם מאזור הנוחות שלו".
אבתסאם מראענה מנוחין: "אני רואה בעצמי אדם שרוצה להשפיע על הסובבים אותו, על המקום שאני נמצאת בו, בחינוך בבית הספר... אני רואה בעצמי סוג של מנהיגה בעיקר בגלל המחיר שאני משלמת. זה המכנה המשותף בין מנהיגות ובין גיבורת תרבות".
"מה אפשר לעשות כדי להגדיל את מנעד ההשפעה של האמנים בישראל?" שאל את המשתתפים
ד״ר אימן אגבאריה, משורר ומחזאי, חבר סגל מכון מנדל למנהיגות, שהנחה את הערב.
עודד קוטלר: "עבודה ארוכה, מתמדת, בלתי נפסקת, בלי גושפנקה של הממסד... יש הרבה יותר קרנפים, שמסתדרים עם המציאות הכפייתית של הממסד והולכים בתלם, מאשר אנשים שרוצים לעמוד מולו".
אבתסאם מראענה מנוחין: "צריך יותר נשים בעשייה, בתרבות, באמנות, זה משהו שיכול להשפיע על היצירה שלנו, על הקיום שלנו. זה לא קיים בגלל המתח, הפוליטיקה... אנחנו אנשים לא פנויים, אין לנו פנאי לאמנות, לנשים אין פניות. אנחנו בחרדה קיומית, במלחמת הישרדות.... צריך לעצור לרגע את המסע הסזיפי, ללכת לסרט בערבית, לתיאטרון ביידיש, ולחזור הביתה ולחשוב על האמנות, על האחר".
שמואל עצמון: "לכבד את האמנות, בראש ובראשונה... אנחנו הישראלים לא יצרנו התייחסות בחינוך לאמנים שונים ולגישות שונות. הכול הולך בכיוון הישראלי. גדולתם של יהודי העולם שהם פתחו את עצמם לתרבות הסובבת אותם, ובתוכה יצרו את התרבות שלהם, ולא הסתגרו. "
