"בימת מנדל" השנייה לשנת תשע"ד, "לחדש כקדם - התחדשות בנאמנות", נערכה במכון מנדל למנהיגות ב-20 בינואר 2014 ועסקה בצמיחתה של מנהיגות חברתית בקהילה החרדית.
בבימה הציגו משתתפי תכניות מנדל לפתוח מנהיגות בקהילה החרדית יוזמות, תהליכי צמיחה ושגשוג בקהילה, ואת הדילמות והאתגרים של מנהיגות קהילתית, אשר נוטלת חלק גדל והולך בחיי החברה בישראל, ובו-זמנית מחויבת עמוקות לשימור ולטיפוח המסורת התורנית-הלכתית, ולשימור התרבות החיה והאותנטית של הקהילה החרדית.
המשתתפים – כ-200 אקדמאים, מנהיגי חינוך ופעילים חברתיים – דנו בדילמות ובסוגיות הנוגעות לאתגרי הקהילה החרדית בישראל אל מול המציאות הישראלית המודרנית. בין הסוגיות שנדונו: תכנון לימודים וחינוך המטפח לימודי חול ונאמן ללימודי קודש, ופיתוח אוריינות וכישורי חיים במערכת החינוך החרדית; מר מאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים הציג את המגמות בחינוך החרדי – רה-ארגון, מנהל תקין וטיפוח ועידוד יזמות שצומחת מתוך הקהילה. מושב "הקהילה הראויה" הציג מודל קהילתי המאזן בין ערבות הדדית לאוטונומיה של הפרט; פרויקטים קהילתיים להתמודדות עם עוני ולמיצוי כושר השתכרות ופרנסה בכבוד; התמודדות המשפחה החרדית עם אתגרי גיל ההתבגרות, הזוגיות והעולם המשתנה; היחס של הקהילה לרפואה, ויוזמות לקידום רפואה מונעת, בריאות ובדיקות בהיריון, יוזמות לסיוע בהתמודדות עם מחלת הסרטן במשפחה החרדית ובסביבתה. מושב מיוחד הוקדש לכניסתם של החרדים למציאות הישראלית, דרך תרומתם לשיח הציבורי ב"שאלות הגדולות" המעסיקות את החברה הישראלית: הסכסוך הישראלי-פלסטיני ושאלות של צדק חברתי.
לדבריה של נעמי פרל, מנהלת תכניות מנדל לפיתוח מנהיגות בקהילה החרדית ומארגנת האירוע, החברה החרדית היא "העלייה הבאה": חברה המהווה משאב לפיתוח החברה בישראל, ומביאה עמה איכויות אנושית עצומות. תהליך השתלבותם של החרדים בחברה הישראלית, אמרה פרל, מחייב התמודדות עם החרדה מהאחר, ראיית השונות כהזדמנות, ומחויבות למשימת התחדשות החברה בישראל, כחברה שנבנית מתוך השונות שבה – נכונות "ללכת אל תוך הערפל".
"נפלה בחלקנו – של כל מי שיושב כאן וכל מי שעובד ולומד כאן – הזדמנות אדירה לחיות ולהדגים חיים משותפים, לבנות במכון בית מדרש שאפשר לקיים בו מחלוקת לשם שמים על עתידנו המשותף", אמר ד"ר אלי גוטליב, מנהל מכון מנדל למנהיגות וסגן נשיא קרן מנדל-ישראל בדברי הפתיחה.
במושב הפתיחה ניתח פרופ' אריאל הירשפלד את סיפורו של ש"י עגנון "המטפחת". הסיפור, המשלב מרכיבים של חיים אנושיים, חיי קהילה וסמלים יהודיים ההופכים להיות חלק מחיי היומיום של הילד-המספר, על-פי ניתוחו של הירשפלד, חבר סגל מכון מנדל למנהיגות והחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, משקף את עושר העולם הרוחני של הילד, המשפחה והקהילה, ואת האוניברסליות המשתקפת במלוא עומקה בטקסט שצומח בשפה ובעולם מושגים שמקורם בעומק הנאמנות למסורת.
פרופ' משה הלברטל, שנשא את דברי הסיכום, ציין את קהילת מנדל, שהיא "ישראל השקטה" הנושאת את משימת בניין החברה בישראל, הרחק מהשיח המתלהם של הפוליטיקה והתקשורת – משימה המשתקפת בדיאלוג שמתקיים כאן, ששיאו בערב זה. בדבריו ביקש פרופ' הלברטל להצביע על יסודות המסתמנים מפעילות מנדל בפיתוח מנהיגות בקהילה החרדית: "על שלושה דברים הברית ההדדית בין הקהילה החרדית לחברה הישראלית עומדת", אמר הלברטל, חבר סגל מכון מנדל למנהיגות והחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, "על הסובלנות, על האחריות ועל המלאכה".
