מהו תפקידה של התרבות – והתרבות לילדים בפרט – בעתות מלחמה ומשבר לאומי? כאשר אימה, מוות ויגון פולשים אל תוך מרחב התום של הילדות, התרבות נדרשת להגיב. הן הילדות והילדים עצמם, הן הגורמים המתווכים – הורים, אנשי חינוך, נשות בריאות הנפש ויוצרות – כולם וכולן מקיימים יחסי גומלין מרתקים עם ביטויים אמנותיים ויצירתיים כחלק ממהלך טיפולי, כאמצעי לחיבור חברתי או כמקור הזדהות ועיבוד.
איור: אור סגל
מציאות החברתית והתרבותית בישראל לאחר 7 באוקטובר מביאה עמה מחשבה מחודשת על התרבות המיועדת לילדים. אילו שירים מהווים פס קול לתקופה? מה כוחה של תפילה בגיבוש לכידות חברתית? האם ביכולתו של התיאטרון לעצב תפיסה הומניסטית לא סטריאוטיפית? באיזה אופן "חומרי החיים" הקשים יכולים להוות בסיס ליצירה ספרותית? מהו היחס שלנו לשימוש באלמנטים ילדיים במרחב הציבורי? כיצד השתנתה קריאת טקסטים בעקבות הטראומה? מדוע האמנות יכולה להוות פורקן משחרר ומרחב בטוח לעיבוד חוויו?
אסופה זו כוללת מאמרים, רשימות הגות, שיחות ויצירות מקוריות שחלקן רואות אור לראשונה. כרוכים בה יחד מחשבות ותובנות, תיעוד של ניסיון חיים ופרשנות חדשה ליסודות תרבותיים. היא מאירה את נחיצותה של התרבות ואת האופן שבו היא עשויה לגרש את החושך.
להורדת האסופה לחצו כאן >>
לאתר הכנס >>
איור: אור סגל
תוכן העניינים
שתלתם ניגונים בי אמי ואבי – מלחמות העבר ומאבקי ההווה
-
פנינה גפן: כיצד הגיבה ומגיבה תרבות הילדות למלחמה: שיחה עם חוקרות תרבות ילדים
-
מעיין גלילי: כיצד איירתי את "חיית החושך" מאת אורי אורלב
-
נועה מנהיים: מלחמת העולמות – על גיבורים המנצחים בממלכת הדמיון, ועל הלחימה במציאות
-
רחלי שלו: דפיקה בדלת
-
תמר מאיר: אבא הולך למלחמה – בחינה של הספרים שנכתבו על ועבור ילדי המילואים
-
חן ארצי סרור: געגועי לאורסולה – מדוע אנו זקוקות לנבלים בתרבות הפופולארית? >>
-
שרה סגל כץ: בימים שכל היתום שלי רועד – הזמנה ליצירת מרחב לילדות ולילדים אבלים בתרבות היהודית-ישראלי
אם אפקח את עיניי אצטרך לראות – שינוי נקודת המבט
-
כנרת רוזנבלום: חבקי דובים גדולים – על נוכחות האימה של "מיצב הדובים" במרחב הציבורי
-
שולי אביטבול: אחינו, בית כל ישראל – על הקהילה החרדית, מלחמה, ילדים ותרבות
- רות קלדרון: סיפור בלי רגליים
-
חנה ואזנה גרינולד ונפתלי שם טוב: כשתנין נכנס אלינו הביתה – הפואטי, הפדגוגי, התרפויטי והפוליטי בתיאטרון לקהל צעיר
-
יאיר אסולין: לצאת דווקא אל מקומות נפלאים – קריאה קיומית פוליטית בספרו של ד"ר סוס
-
נרי אלומה: על הספר "ירנה" מאת חיים ופרי וכיצד השתנה הקריאה בספרי ילדים
-
יעל גידיניאן: כל לילה הופך לבוקר – על כוחו של שיר הערש
-
תמר הוכשטטר: לב בצורה של שועל
תנו לגדול בשקט – הכוח המרפא של התרבות
-
סער גמזו: מה שרים ילדים במלחמה – מדוע המורכבות נעדרת מרשימות ההשמעה לילדים
-
קאיד אבו לטיף בשיחה עם
יותם שווימר: דגל לבן של שותפות
- נעמי (יפֶה) עיני: ילדים במלחמה – עת משמעות – כיצד ניתן לגלות את המשמעות שהתערערה
-
לילה נוי: מה נגיד לילדים? על כוחה של התרבות לשהות בתוך צרימות המציאות
-
אמיר חרש: תעלומת הברווזי של ברווזי – פרק מתוך הספר "תעלומות מלון נוף לחוף"
-
גליה עוז: ואולי אין ארץ לעולם לא – כשהטרגדיה משתקפת בפניהם של ילדים
-
מירב רוט: "ספר החתולים זה עלי" – על כוחה המרפא של היצירה למול הטראומה
-
דני אדמסו: שלושה שירים
אחרית דבר
איור: אור סגל
עורכים: יותם שווימר ומישאל ציון
עיצוב והפקה: אביגיל ריינר (The Studio), מריה רפופורט
איורי הכריכה: אור סגל
עריכה לשונית: ניצה פלד
צוות היגוי: מישאל ציון, יותם שווימר, חן ארצי סרור, רות קלדרון, תמר הוכשטטר, רחלי שלו, יפתח שביט, יונה קלרפילד
